(הזהרת טריגר: חרדה)
כולם מדברים על זה שעכשיו יהיה טרנספר וגטאות להומוסקסואלים (תודה לכם, ברוך ה׳ הביא לנו את הקלונקס), ועד כמה שזה מפחיד לא רק שערן ואני לא נוכל לאמץ, או שבכלל יכירו בנו כנשואים, או שבכלל נוכל להסתובב בלי משולש ורוד על הדש, יש דברים שמפחידים אותי הרבה יותר. והייתי שמח שתחשבו עליהם לפני עוד פוסט על כך ששורפים ספרי ליב״ה בכיכרות:
—
בקרוב תהיה פה אפשרות לנשיאת נשק ללא בדיקות רקע או דרישה לתעודת יושר (ממש כמו להיכנס לפוליטיקה) שזה אומר שנתחיל לדווח על מסעות רצח בבתי ספר או במרכזי קהילה כל שני וחמישי ועל הדרך זליגה מאסיבית יותר לארגוני פשיעה, וזה עבור ״בטחון המדינה״
—-
הדרג העליון היה בעל עדיפות לאידיאל ולא לפרט, לדוגמה, הפלות, ביקורת שלטונית ואף סאטירה. אסור יהיה להגיד משהו שאינו בקונצנזוס גם, למען ״בטחון המדינה״
—
חוסר עידוד גיוס לצה״ל, במיוחד שעוד עשור כל מתגייס שלישי יהיה או ישראלי חרדי או ישראלי ערבי או פלסטיני, ואי רצון לקדם את השירות הלאומי כחובה למגזרים שאינם מעוניינים להתגייס
—
משילות ביהודה ושומרון, החזרת הבית, מאבק על הארץ – מה זה בדיוק אומר? וכמה חברים שלי הולכים להתגייס ולהיהרג עד שנבין את זה? כי איכשהו כל מי שמדבר על מלחמה לא ממש יודע אפילו איך להחזיק נשק.
—
אקולוגיה, שמירה על הטבע ועל חיות הבר בישראל – לא דיברו על זה אפילו פעם אחת.לא רלוונטים, מה לנו ולמאזן האקולוגי?
—
ביטול עבירות של שוחד מרמה והפרת אמונים – האם זה יהיה תקף גם עלינו האזרחים שלא עוסקים בפלילים? כלומר, זה קורה פה כל הזמן בשושו, אבל עכשיו אפשר יהיה גם להשוויץ בזה?
—
חרם עולמי על ישראל בגלל גישות ״קיצוניות״ ואף ביטול הלגיטימציה שלה כממשלה ריבונית בארץ. אנחנו נצליח להסתדר? כי אף ממשלה בעשרים שנה האחרונות לא טרחה לטפח את ענפי המשק שאינם לייצוא, ומה שכן כבר נקנה ע״י מדינה זרה. מה ישאר לנו אחרי שנפסיק לקבל חומרי גלם ומצרכים? תמרים? כמה תמרים אפשר לאכול ביום?
—
ביטול תקציבים לאירועי תרבות ״לא יהודיים״ מספיק, ״מסכנים את בטחון המדינה״ או ״כוללים שפה קשה, כמו אנגלית״. זה לא מרגיש כמו סוף העולם כרגע, אבל במבט לאחור כל מה שיהיה לדורות העתיד לזכור מהתקופה הזאת זה תוכניות בישול, בעצם סליחה הן מציגות מזון לא כשר.
—
זה לא קשור לימין או לשמאל די עם הדיכוטמיה הזאת. השאלה היא על מוסר, אידיאל והמאבק התמידי ביניהם. לא צריך להיות גאון רק לפתוח ספר היסטוריה.
סוף שבוע נעים
