אני חושב שהשנה אני רוצה להתנצל בפניך, אלוהים.
ככל שאני מתבגר אני מצליח להביט בנו, העם הזה שלך, מהצד
ואני יכול להבין למה אתה מאוכזב מאיתנו, או אפילו עצבני, כבר כל כך הרבה זמן.
כלומר, חוץ משנאת חינם הכול ממש יקר פה.
ואיך אפשר בדיוק לעשות חשבון לנפש כשאין לימודי ליבה?
שלא לדבר על מוסר, לא מעצבן אותך שכולם מדברים כל היום רק על מוסר, ועל חופש הביטוי, ועל חופש ההסתה ועל עוד הרבה חופש לעשות דברים, אבל אף אחד לא מוכן באמת לעבוד בשביל החופש הזה?
אתה גם בטח תוהה גם מה הקטע הזה שכיפה וציצית הפכו לפרטי אופנה יחד עם סיגריה בשבת? אין לי מושג, או למה אחרי שהשקעת ובראת את כל הצבעים העם הזה רואה (ולובש) רק או שחור או לבן? שלא לדבר שיש מלא אנשים שמדברים בשמך, אבל אתה יודע בדיוק כמוני שאין להם באמת אלוהים.
שמע, אני יכול להתנצל עכשיו בשם כולנו, כי בתוך עמי אני פראייר, אבל אני לא חושב שזה ישנה משהו.
אני כן מבקש סליחה ממך, בטוח עשיתי רע, בעיקר לעצמי, אבל גם זה סוג של הפקרת ציוד לא? אני מצטער אם פגעתי, שיקרתי, רימיתי, השיימנתי (מלשון שיימינג) ובעיקר שקעתי בעצמי במקום להעריך ולשמור על יצירותייך.
ושתדע שאם בכיפור הזה תרגיש שאף אחד לא מבין אותך, תדע שאני כן, קצת, קטונתי מלדעת, מקסימום כתוב הודעה בסיקרט תל אביב ותקבל כמה לייקים של נחמה.
