בישראל חיים כיום יותר מכ-1,120,000 אנשים עם מוגבלות מוכרת המהווים כ-20% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל. ומתוכם, קרוב ל-800,000 בעלי מוגבלות ומתמודדי נפש אשר לא יודעים האם הם קמים מחר בבוקר לעבודה. לפני כמה שנים גם אני הפכתי לאחד מהם, "נכה", "בעל מוגבלות", אדם שקודם כל מרחמים עליו עוד לפני שמכירים אותו. וגם אני מצאתי את עצמי נפלט ממעגל העבודה. את זמני אני מחלק בעיקר בין בהייה בקיר בבית או בבהייה במתאמת הלשכה שחוזרת ואומרת "אין לי מה להציע לך, אפילו קופאי אתה לא יכול להיות" (לא שיש דבר רע בלהיות קופאי כן? אולי בעיניה)
ואז הגיעה העובדת הסוציאלית השיקומית של ביטוח לאומי, ואיתה הצעה לנסות ולהתקבל לקורס של Winwork – קהילה תומכת המספקת מסלול הכשרה וליווי של יזמים עם מוגבלויות. הוסבר לי שבמהלך הקורס לומדים כיצד לאמץ דפוסי חשיבה בריאים, להכיר את ה"אני העסקי" שלך, ללמוד כיצד להתמודד מול הבירוקרטיה וכיצד לבנות את המודל העסקי הראשוני שלך אל עבר עצמאות כלכלית. "כל זה נשמע טוב ויפה, אבל מה לי ולעצמאי?" אמרתי, ותוך כדי גלי הצדקנות נזכרתי באותה מתאמת תעסוקה חביבה ובכל מגייסי העובדים שעסוקים מאוד קשה בלא לחזור אליי. ותוך כדי התקף הפאניקה מילאתי טפסים באתר הארגון ואמרתי "יאללה, מקסימום נלמד מזה משהו" ובחיי כמה שלמדתי…
1. למי קראתם נכה?
בWinwork- הכרתי חבורה של אנשים מדהימים, לכל אחד מהם סיפור מעורר השראה זוכה אוסקר משלו. די מהר נוצר ביננו גל של הבנה. ישבנו ודיברנו, הקשבנו ונתנו טיפים ועצות הלב, כי בואו, אגו זאת פריווילגיה של אנשים בריאים. ובכלל, מי זה שקבע שנכה הוא פחות טוב, מי אמר שאדם נכה לא יכול לעבוד או להקים עסק עצמאי כדי לעבוד בתנאים שמתאימים לו? הרי זאת בדיוק הסיבה שאנשים 'בריאים' פותחים עסק.
הקורונה הביאה איתה כמות עצומה של חוסר מוטיבציה והבנה שלהיות עצמאי זה להיות סוג של להיות פראייר. מצד שני היום גם להיות שכיר לא מבטיח לנו גב, שלא לדבר על חופש לצאת לטיפולים באמצע היום. בWinwork- למדתי שאנחנו יותר חזקים ממה שנדמה לנו, אם נרצה בכך או שלא, הכול תלוי בגישה.
2. נגישים, אבל אנטי-נכים ומוגבלופובים
אפילו שהמדינה מובילה יחס מתקדם יחסית ומעודדת תעסוקת אנשים עם מוגבלויות זה לא משנה כשבפועל רואים אותנו "כנטל" – כבזבוז כסף להנגשה, כהפרעה לשקט של האופן ספייס או בחוסר האמון כדי לעבוד מרחוק. צקצקתם? זה לא נכון? כמה בעלי מוגבלויות עובדים אתכם במשרד ולמה אין יותר? ולמה פעם ברבעון יש בחדשות על הורים שלא מוכנים שילד בעל צרכים מיוחדים לא יהיה עם ילדם בגן?
בWinwork- למדתי שבעל נכות שמאמין בעצמו ומקבל את הכלים הנכונים יעבוד קשה יותר, יעריך טוב יותר את החברה, לא יתרגש מכל משבר קטן ויהווה מקור השראה ומוטיבציה לשאר העובדים. רק צריך להנגיש מה שניתן או לתת לו לעבוד בסביבה הנוחה שלו. תעסוקה מותאמת לבעל המוגבלות אולי לא קלה בהתחלה, אבל היא טובה לכולם. וביננו, זה טוב לקבל מישהו מידי פעם פרופורציה על החיים בזמן ארוחת הצהריים המשרדית, במיוחד במדינה פוסט טראומטית כמו שלנו
3. הסיפור שלך הוא העסק שלך
חודש שלם של למידה אינטימית ע"י מיטב המרצים בWinwork-, סדנאות דחוסות ומרוכזות בפרקטיקה מחשבתית ותפעולית מקואוצ'רים, כלכלנים, אנשי השראה, אשפיות שיווק-נטוורקינג ואנשי הביטוח הלאומי הובילו אותי לתובנה אחת שחזרה על עצמה כמו מנטרה בכל יום – אתה הוא העסק שלך. הסיפור שלך הוא מה שמביא אנשים לקנות שבסופו של יום. הרי אנחנו אוהבים שיש לנו סיפור מרגש מאחורי האריזה. זה לא באמת משנה אם את.ה אופה עוגות מהבית או מוכר.ת למדינה שלמה עוף בשקל, לכל עסק יש סיפור לספר, אחרת הוא לא היה שם מלכתחילה. ובמדינה קטנה ורוויית סיפורים כמו שלנו לא צריך הרבה כדי להתבלט, רק קשה לשרוד.
ואם את.ה בעל מוגבלות או מתמודד נפש רק אכתוב שליבי איתך. החברה, ואפילו המשפחה, לא תמיד יודעים תמיד כיצד לעכל אותנו, וברוב הפעמים הנכות לא רק משנה את מי שאנחנו אלא הופכת אותנו להיות השגרירים שלה כלפי הסביבה שהרבה ממנה אולי בריאה בגוף, אבל נכה בלב. וזוהי לצערי מוגבלות ששום קורס שבעולם לא יוכל לסייע בלהתמודד אתו. אבל יש תקווה, והיא גופים ועמותות שמוכנים להושיט לנו יד, רק צריך לעדכן אותם שאת\ה כאן.
