אנחנו אשמים.
הפיגועים האחרונים חיזקו אצלי (אצל כולנו) את הזעם על גופי החדשות שמנסים למשוך רייטינג במקום לספק את מה שהכי חסר לנו ממנה – הממסדיות.
אני בטוח שעבור עורך, שצריך להציג נתונים טובים בסוף החודש אחרת יחטוף על הראש, כל האמצעים כשרים. הרי אנחנו גם ככה מוצפי בכל הדברים ״העסיסיים״ כמו תמונות לא מצונזרות וכותרות מפוצצות כל הזמן בנייד, ת׳כלס חצי מהזמן אנחנו לא מקשיבים למהדורה אלא רק מחכים לראות שגיאות כתיב בכותרות והאם טרחו בקונטרול לעדכן את המגישה בעדכון שכבר קבור אצלנו בבית הקברות של הנוטיפיקציות.
מהדורות החדשות הלינאריות הן גוף שעבר זמנו. הרי את החלק העיקרי, החדשות עצמן, כולנו כבר יודעים מהנייד. וכמו כל יצור שמתקשה לקבל את זה שהוא כבר לא צעיר, הוא יתחיל להתנהג כמוהם. יותר אקשן סטייל נטפליקס, יותר כתבות צבע על דוגמנית מסכנה שנאלצה לעבור לגבעיים ויותר שדרנים צעירים חתיכים שמבלים בסטורי בזמן הפרסומות ופחות זמן לחשוב על המעשים שלהם.
ולדעתי זה למה קשה לנו כל כך, אנחנו העם הכי פוסטראומטי בעולם, בימים אפלים שמחזירים אותנו אחורה אנחנו חייבים להיאחז במשהו מהעבר, כמו מהדורת חדשות שאומרת לנו מה נכון ומה שקר בין כל השמועות, כתב שנוסע לשטח בשביל להיות לנו עיניים ולא בשביל לצוד עוקבים, צלם שמצלם לנו את הכאב וההתלכדות של החברה בישראל ולא לחכות שעה בשביל קלוזאפ על דמעה של חברה שאיבדה את אהבת חייה. זה לא התפקיד שלכם, והוא בחיים גם לא יהיה.
אבל וואלה, זאת אשמתנו, אם לא היינו צופים בכם מתחלתחילה לא היה לנו על מה להתלונן, ואם לא נתלונן, איך נחייה? אצלנו מי שצועק הכי חזק ( וזה לא משנה אם זה אמיתי או לא) הוא מי שאנחנו אוהבים לשנוא, אצלנו כל חבר כנסת הוא סלב וכל כוסית היא אושייה, אז אולי כדאי שנתחיל פשוט לכבות את המכשיר הזה וזהו.
