מה נשתנה? נשתנה נשתנה…
אני לא יודע אם זה בגלל שאנחנו נמצאים בתקופה חשוכה בהיסטוריה
אבל הדיסאוננס בין אווירת החג של היום למה שהייתה פעם היא… שונה.
לא אומר לרעה או לטובה, פשוט שונה. היא יותר ממוקדת, קצרה ופשוטה,
כמו שהתרגלנו מאז שיש לנו עולם שלם בכיס של ג׳ינס.
כן, פעם הייתי ילד זה נכון
אבל זה יותר מזה, מרגיש לי שאף אף אחד כבר לא באמת ״מחכה״ לחג.
אנחנו מחכים לטיסה, מחכים לקייטרינג או מחכים להגיד בקול ״אנחנו לא מארחים, תודה לאל״
אבל לא ממש מחכים לחג.
אני אחד מעשרת הישראלים היחידים בעולם שיודעים לסתום את הפה,
ואני לא מחפש אשמים חלילה כמו ניכור דיגיטלי וצריכת אלימות כפנאי, אבל אני מתגעגע לתחושה
שהעבירו מעברוני החג של ערוץ הילדים, הפרסומות החגיגיות בערוץ עם ספרה אחת, הסדרות המצויירות
והמילה ״שלום״, אף אחד כבר לא טורח אפילו להשתמש בה היום.
אני מתגעגע לעודד מנשה של פעם, הוא היה הבייביסטר הכי טוב בחופש שהרגיש לי כמו נצח וחצי.
מי היום עושה בייביסיטר בחופש? אלינה יוספטלי ויהלי ביוטי תדהר? המצאתי אותן הרגע.
ואני נשבע כשיהיו לנו ילדים בע״ה אני אצמיד אותם ל״טוב טוב הגמד״, ״פרפר נחמד״ מעונה ראשונה
ו״בלי סודות, בערך״ ואגיד להם שזה נטפליקס, יוטיוב וטיקטוק.
ולפני שתכתבו לי שאני יכול לצפות בהם היום אני יכול להגיד לכם שכן, לפעמים כשעצוב לי אני חוזר אליהם.
כי צריך איזון, ואם כבר חזרו הפיגועים, המגפות ומלחמת עולם אז שיחזרו גם הדברים הטובים כמו טלוויזיה
מיובאת עם ערך, המילה ״שלום״ בכל חור, ממרח שוקולד רעיל בלי מדבקות שיימינג ומצה שאפשר
לעכל כמו שצריך.
מאחל שיהיה לכולנו חג של חירות מהתקופה הזאת, ואמן שנדע להעריך את הרגעים הקטנים הללו,
רגעים של חג ומשפחה, הן האור קטן שמחזיק אותנו ובסופו של היום עליו אנחנו שומרים.
========================
וקצת יוטיוב לאווירת החג:
מעברון ערוץ הילדים (שנות 2000)
׳שרוך וברוך׳ – קטע קצר לפסח
באדיבות אבי עמיצור – נוסטלגיה וזכרונות ילדות
פרפר נחמד – ספיישל חגים
ואיך אפשר בלי קשת וענן…
באדיבות כאן חינוכית
